כיצד לערוך תחזוקה מתוכננת במחפרנים?

1. שיטת תיקון חובה

שיטת התיקון החובה כרוכה בתכנון- מראש של תאריכי התיקון, סוגיו ותכולתו של המפרץ, ושמירה קפדנית על התוכנית ללא קשר למצבו הטכני של המחפר.

יתרונותיו כוללים הקלה על הכנה יסודית לפני תיקונים והבטחת פעילותו התקינה של ציוד המחפר. שיטה זו משמשת בדרך כלל לציוד הדורש הבטחת בטיחות קפדנית והיא חשובה ומורכבת במיוחד, כגון ציוד מחפר קריטי וציוד אוטומטי של קו ייצור.

2. שיטת תיקון מתוזמן

שיטת התיקון המתוכנן כוללת פיתוח תאריכי תיקון מתוכננים ועומס תיקון משוער על בסיס השימוש בפועל בציוד המחפר ומחזורי תחזוקה רלוונטיים.

תאריכי התיקון המדויקים ותכולת העבודה מפורטים בהתבסס על בדיקת-המקדימה לתיקון של מכשיר המחפר. שיטה זו מאפשרת הכנה טובה יותר לפני תיקונים ומקצרת את זמן התיקון. נכון לעכשיו, חברות עם נוהלי תחזוקה טובים של ציוד מחפר אימצו שיטה זו.

3. שיטת תיקון שלאחר-בדיקה

שיטה זו כוללת תכנון- מראש של לוח זמנים לבדיקה עבור ציוד המחפר. על סמך תוצאות הבדיקה ונתוני תיקון קודמים נקבעים תאריכי ופרטי התיקון. שיטה זו פשוטה וקלה ליישום, אך ביצוע לא נכון עלול להשפיע לרעה על הכנה-ת לפני התיקון.

4. שיטת תיקון רכיבים

שיטה זו כוללת פירוק של רכיבי המחפר הזקוקים לתיקון והחלפתם בחלקים זהים-מוכנים מראש. הוא משתמש בשיטות פשוטות של "הוספה" ו"משיכה" כדי להחליף רכיבים. היתרון הוא שהוא חוסך זמן בפירוק והרכבה, ומצמצם את זמן ההשבתה. החיסרון הוא שהוא דורש מספר מסוים של רכיבים לתחזוקה, קושר הון משמעותי.

5. שיטת תיקון חלקית

שיטת התיקון החלקי כוללת תיקון רכיבים שונים של ציוד המחפר בנפרד, באופן רציף, חלק אחד בכל פעם. שיטה זו מחלקה את עומס התיקון, מאפשרת תיקונים במהלך חגים או שעות-לא ייצור, מגדילה את ניצול הציוד ומשפרת את היעילות הכוללת של המפרקת.